על מה מדובר?

זוהי מחלה שיכולה להופיע בצורה קלה או חריפה. המופע השכיח ביותר של המחלה הוא המופע הקל, והוא קורה בעיקר בתקופת הקיץ והסתיו.

הכלב ישתעל שיעול חזק, יבש, צורמני, שרוב הבעלים מתארים כ”משהו תקוע בגרון של הכלב”.

סימנים נוספים  הם הפרשות מהעיניים ומהאף הנראות מימיות בתחילה ובהיעדר טיפול או בהרעת הסימנים הופכות צמיגיות ואף מוגלתיות. לעיתים בגלל הפרשת ליחה מרובה הכלב מראה סימני הקאה  או כיוח בסוף שיעול.

עם זאת, לרוב הכלב חיוני. אוכל ושותה, ערני, ללא חום ובמצב רוח טוב. הקליניקה נמשכת עד שבועיים וחולפת מעצמה, לאחר שמערכת החיסון מתגברת על גורם המחלה.

לעומת זאת, קיים מופע חריף, השכיח בכלבים שמערכת החיסון שלהם לקויה או בכלבלבים לא מחוסנים החיים ברמת היגיינה נמוכה. הסיבוך העיקרי במצב זה הוא דלקת סמפונות וריאות קשה. במקרה זה, הכלבים עם חום גבוה, אפאטים, ללא תיאבון, שיעול רטוב. סימנים הדומים לסימני מחלת הכלבלבת.

למה המלצתי לטוי להתחסן?

משום שהמחלה מאוד מדבקת ומועברת מכלב לכלב דרך האוויר ע”י שיעול ו/או התעטשות, כלי אוכל לא נקיים, דרך בגדים שהיו במגע עם הפרשות של כלב חולה, סוליות הנעליים וכדומה. 

מי אחראי למחלה?

המחלה מערבת 2 חיידקים:

בורדתלה ברונכוספטיקה ( Bordetella Bronchoseptica ) ומיקופלסמה.

וכן וירוסים ביניהם : 

פרהאינפלואנזה ( Canine Parainfluenza virus ) הרפס ( Canine Herpesvirus ) ראו ( Canine Reoviruses types 1,2,3 ) ואדנו ( Canine Adenovirus ) .

תקופת הדגירה (מרגע ההדבקה ועד להופעת הסימנים הקליניים) לרוב אורכת כשבוע. 

אם הכלב נדבק רק באחד מאותם גורמים, תיגרם מחלה קלה ביותר, אפילו ללא סימנים קליניים.

אולם, כאשר יש שילוב של יותר מוירוס / חיידק אחד קיים אפקט סינרגיסטי (אפקט המעצים את יכולתם של מחוללי המחלה ליצור נזק) והסימנים הקליניים חריפים יותר.

האבחון של המחלה מתבצע ע”י וטרינר ומתבסס על מופע קליני לצד היסטוריה של חשיפה לכלבים אחרים, שהות בפנסיון, תערוכה, מגע עם כלבים חולים וכיו”ב.

בבדיקה גופנית הממצא הבולט ביותר הוא רגישות למגע בקנה הנשימה העליון. לעיתים מלווה בהפרשות עיניים וקשרי לימפה תת ליסטיים מוגדלים.

מרבית בדיקות המעבדה ובכלל זה בדיקת דם, שתן, צילום ותרבית מהפרשות נועדו לשלול תהליכים דלקתיים אחרים ולרוב יהיו תקינות.

הטיפול תלוי במופע:

במופע הקל, היות ויש דלקת קלה של מערכת הנשימה העליונה, והמחלה אמורה לעבור תוך 14 ימים, אין צורך בהתערבות רפואית.

במידה ויש ביטוי נוסף למחלה או שיעול חריף, או שיש חזרתיות, הכלב יטופל באנטיביוטיקה ובמדכאי שיעול. אם אין הטבה לאחר שבועיים, יש לשלול בעיות אחרות בעלות מופע דומה, כמו: נגיעות בתולעת הפארק, גוף זר בקנה, קריסת קנה וכדומה.

במופע החריף  ייעשה המשך אבחון הכולל בדיקות דם וצילומי בית חזה. הטיפול יכלול אנטיביוטיקה (לרוב לפי תוצאות של תרבית ורגישות). לעיתים יש צורך באשפוז לצורך קבלת נוזלים ותרופות נוספות לווריד על מנת לתמוך במצב הכלב.

לכן הצעתי לבעלים של טוי להתחסן כנגד המחלה!

מומלץ להתחסן 7-10 ימים לפני הכנסת כלב למכלאה/פנסיון ,תערוכה, אילוף וכדומה.

זהו חיסון מקומי הניתן כתרסיס לאף ומקנה הגנה יעילה כנגד 2 וירוסים וכן כנגד המרכיב החיידקי בורדתלה ברונכוספטיקה( Bordetella Bronchoseptica ).

כמובן הגיינה טובה בעיקר במקומות בהם כמות הכלבים גדולה ומניעת מגע  עם כלבים אחרים לא מחוסנים או ידועים כחולים  תעזור במניעת הדבקה.