חיידק הברוצלה הוא חיידק תוך תאי, ספציפי מאד לבעל חיים מסויים (ברוצלה קאניס – כלבים למשל), מדובר בחיידק זואונוטי (כלומר מועבר מבעלי חיים לבני אדם) הגורם לתחלואה בבעלי חיים ובאדם (מחלות זואונוטיות מפורסמות לדוגמא: כלבת ועכברת).
עד לאחרונה ישראל נחשבה מדינה נקיה מברוצלה קאניס, אך בשנה האחרונה אירעו מספר מקרים בהם פקחי משרד החקלאות איתרו כלבים גזעיים (שיצו / שי טסו Shih Tzu בעיקר, וכן שיבה אינו Shiba Inu, בולדוג צרפתי French Bulldog ועוד) שנדבקו בחיידק, ואף הוציאו צו הסגר לבתי גידול בהם נתגלו כדי למנוע את הפצת המחלה.
ברוצלוזיס היא מחלה זיהומית כרונית הנגרמת ע”י חיידק הברוצלה. ישנם 4 זנים ידועים שיכולים למחלה בכלבים: ברוצלה מליטנזיס, ברוצלה אבורטוס, ברוצלה סואיס וברוצלה קאניס. המסוכנת ביותר והמשמעותית ביותר בכלבים היא ברוצלה קאניס. החיידק ברוצלה קאניס, הינו חיידק גרם שלילי קטן תוך תאי, קוקובצילוס אארובי, ככלל חיידקי הברוצלה החיידק נצמד לממברנות מוקוטיות. חומרת המחלה קשורה באופן פרופורציונאלי לכמות החיידק החודר לגוף. לאחר התרבות בקשרי הלימפה, החיידק מופיע בדם לאחר 7-30 ימים מההדבקה עם זיקה לאיברים כגון ערמוניות, רחם ושליה. החיידק יכול להישאר בדם למשך שנים וכן באיברים פנימיים ובקשרי לימפה.
מחלת הברוצלוזיס הינה מחלה זואונוטית. בני אדם עלולים להידבק בחיידק, על אף שהם עמידים יחסית לזיהום שנגרם על ידו. הדבקה של בני אדם מתרחשת דרך מגע עם נוזלי המלטה או זרימה נגועה ואנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת נמצאים בסיכון. הסימנים כוללים חום ממושך, כאבי שרירים, הזעות בלילה והרגשה כללית לא טובה. תתכן הדבקה ללא סימנים והחלמה ספונטנית. ההדבקה באדם היא לרוב במגע עם גורים, נפלים ושיליות, שכן יש ריכוז גבוה מאוד של החיידק בנוזלי ההמלטה וההפרשות הווגינליות של הנקבה. הדבקות אחרות דווחו במגע עם כלבים נגועים וההפרשות שלהם.
העברת המחלה מתבצעת על ידי חשיפה לנוזלי גוף של בעל חיים נגוע, זרמה, נוזלים שהופרשו בעקבות הפלה\המלטה, נפילים, חלב או שתן. ההעברה העיקרית של המחלה היא בעיקר דרך הפה, האף או הקוניוקטיבה. יכולה גם להתבצע העברה של החיידק דרך מגע מיני. להדבקה דרך אארוסולים יש חשיבות רבה בכלביות צפופות. תתכן גם העברה דרך עצמים שמועברים מבעל חיים נגוע לבעל חיים לא נגוע, אל עף ששרידות חיידק הברוצלה קאניס בסביבה נמוכה יחסית.
החיידק מושמד בקלות על ידי מחטאים אוניברסליים כגון אמוניום רבעוני, אקונומיקה, אלכוהול, יוד וכו’.
כלבים הם המאכסנים הטבעיים של החיידק. המחלה מופיעה בדרך כלל בכלביות ובמקומות בהם הכלבים בצפיפות גבוהה, ופחות בכלבים המוחזקים באופן פרטי. המחלה היא כרונית, וקשה מאוד להעלים את החיידק לחלוטין.
איך אדע אם הכלב שלי נגוע בחיידק?
קיימים סימנים קליניים –
- חוסר פוריות בכלבים ובכלבות.
- מוות עוברי מוקדם\מאוחר או הפלה עקב דלקת נמקית חריפה של השליה והפלה בעקבותיה.
- דלקת באשכים ו\או בשק האשכים ו\או באפידידימיס, ולכן הגלדת אשכים.
- אטרופיה של האשכים (במצב כרוני).
קיימים סימנים כללים –
- כאבים בעמוד השדרה, פרזיס או שיתוק של גפיים אחוריות- דיסקוספונדיליטיס.
- לימפאדנופתיה.
- הגדלת הטחול.
- דלקת בעין (Uveitis).
- הליכה כאובה\צליעה.
- עייפות\אובדן משקל.
- אוסטאומיליטיס (נדיר).
- דלקת במנינגים וסימנים עצביים (נדיר).
- בדרך כלל אין חום.
- תתכן הדבקה א-סימפטומטית.
- תמותת כלבים מהמחלה היא נדירה, על אף שהתחלואה יכולה להיות באחוזים גבוהים, אם מדובר במקום שבו הכלבים נמצאים בצפיפות גבוהה.
את החיידק נאבחן באמצעות סימנים קליניים ובדיקות נוספות, כמו בדיקות דם, במקרה של הפלה יש לשלוח את הנפל והשליה לבדיקות מעבדה, לבצע סוואב ווגינלי של הנקבה החשודה.
כיום אין עדיין חיסון יעיל כנגד ברוצלה. כלבים חיוביים מעוקרים/מסורסים או מומתים, הטיפול בברוצלה אינה נחשב יעיל מספיק, והמחלה נחשבת “בלתי ניתנת לריפוי”, הטיפול כולל טיפול תומך ושימוש באנטיביוטיקה לטווח ארוך.
על מנת למנוע את הופעת והתפרצות המחלה, עיקור וסירוס של כלבים נגועים מוריד באופן דרמטי את הסיכוי להעברת החיידק, עם גילוי כלב חיובי לברוצלה יש לחייב בעיקור או סירוס ולהתחיל טיפול אנטיביוטי. כיון שהחיידק הינו תוך תאי, טיפול אנטיביוטי חייב לכלול אנטיביוטיקה הפועלת כנגד חיידקים תוך תאיים, וגם אז הטיפול לא תמיד מצליח להעלים את החיידק לחלוטין.
הכלב ייבדק אחת לשלושה חודשים בבדיקה סרולוגית, עד לקבלת שתי תוצאות שליליות עוקבות.
ההמלצות ארגון הרופאים הווטרינרים כיום הן:
-
- אם רכשתם גור במהלך החצי השנה האחרונה מומלץ להתייעץ עם הרופא הווטרינר המטפל לעניין הבדיקה הסרולוגית להמצאות נוגדנים בחיידק.
- להקפיד על היגיינה ונטילת ידיים במים וסבון לאחר מגע עם הכלב, בעיקר עד שתתקבלנה תוצאות בדיקת המעבדה.
- לעקר ולסרס כלבים שנדבקו.
- להימנע ככל האפשר ממגע עם הפרשות ממערכת השתן והמין.
- ברוצלה הנה מחלה מחויבת דיווח בישראל ולכן חובה על הרופא הווטרינר המטפל לדווח על כל כלב חולה לשירותים הווטרינרים של משרד החקלאות
