אילו הן ראשי התיבות באנגלית ל- ” MULTI DRUG RESISTENCE”, כלומר, רגישות למספר רב של תרופות. בעיה גנטית, כלומר, בעיה בגן MDR1.
גן זה אחראי לקידוד למשאבות בדופן התאים. המשאבות מונעות כניסת חומרים כימיים לתאים, או מוציאות חומרים מהתאים החוצה. בפעולות אלה המשאבות מורידות את ריכוז החומר הכימי בתאים, בעיקר בתאי המח. ולעניינינו, מדובר בתרופות.
כשאר יש מוטציה בגן, התרופות מצטברות בתאים, ובכללם בתאי המח ואנו רואים את תופעות הלוואי שלהן, כגון סימנים עצביים, ריור, דיכאון, עוויתות, אטקסיה (הליכה כושלת), ומוות.
כשיש מוטציה, נוצרת רגישות לתרופות שונות. למשל, רגישות לזריקה נגד תולעת הפארק, שהיא תרופה ממשפחת האיברמקטין.
מי רגיש?
אנחנו רואים את המוטציה בעיקר בכלבים מגזעי רועים, כמו קולי ורועה אוסטרלי, אך גם בכלבים מגזעים נוספים, כמו רועה גרמני, רועה אנגלי, שלטי, ויפט ארוך שיער ועוד. הנה רשימת גזעים שיכולה לתת מידע בעניין הגזעים הרגישים למוטציה: https://vcpl.vetmed.wsu.edu/affected-breeds
תרופות שונות שדווחו כבעיתיות בכלבים עם מוטציה בגן MDR1 כוללות תרופות ממשפחת איברמקטין (איברמקטין, דורמקטין, סלמקטין), תרופות ממשפחת מילבמיצין (מילבמיצין אוקסים, מוקסידקטין), תרופות ממשפחת האופיואידים (לופרמיד (אימודיום), בוטורפנול), אייספרומזין (תרופה לטשטוש והרגעה), אפומורפין ( לעורר הקאה ) תרופות כימותרפיות (דוקסורוביצין, וינקריסטין, וינבלסטין), ותרופות שונות (https://vcpl.vetmed.wsu.edu/problem-drugs ).
הבדיקה להימצאות המוטציה פשוטה ביותר.
בעצם מדובר בבדיקה גנטית, של ה-DNA.
אפשר לעשותה בעזרת שליחת דם או קבוצת שיער הכוללת את השורשים למעבדה. תשובה מתקבלת תוך כ-3 שבועות.
ישנן 3 תשובות אפשריות:
- שלילי – שני עותקי הגן בכלב נורמליים, הכלב אינו נושא את המוטציה בגן. אין חשש להעברת המוטציה לצאצאים הבאים. ניתן לתת זריקות מניעתיות כנגד תולעת הפארק.
- נשא- לכלב עותק תקין ועותק פגום של הגן. כלומר, הטרוזיגוט. קיבל את המוטציה מאבא או מאמא. כלבים אלה עדיין עלולים להראות רגישות לתרופות, בעיקר במינונים גבוהים, וקיים סיכוי של 50% להעביר לצאצאים שלהם את המוטציה. אני מעדיפה גם בכלבים אלה לנהוג במשנה זהירות ולהימנע מהתרופות הבעייתיות, אך ייתכן והווטרינר יציע לתת מינון נמוך של הזריקה בפעמים הראשונות. עניין של גישה.
- רגיש – הומוזיגוט. קיבל את המוטציה מאבא וגם מאמא. כלבים אלה יראו רגישות לתרופות המדוברות וגם יעבירו את המוטציה לצאצאים שלהם.
לכלבים בעלי מוטציה בגן ישנם פתרונות אחרים למניעת תולעת הפארק. ניתן להשתמש ב”אדווקט”, אמפולות המכילות מוקסידקטין בריכוז נמוך (אמפולות נגד פרעושים וטפילים נוספים של חברת באייר שנחשבות בטוחות לשימוש בכלבים הנושאים את המוטציה בגן).
אפשרות נוספת היא כדור בשם “טריפקסיס” – חומר נגד פרעושים ותולעים מסוימות.
או כדור בשם נקסגארד ספקטרה שנחשב בטוח לשימוש.
את הבדיקה מומלץ לעשות כבר לגורים, לפני הזריקה הראשונה כנגד תולעת הפארק, ואפשר בכל גיל. הבדיקה מתבצעת פעם אחת בחיי הכלב.
חשוב שהווטרינר המטפל ידע אם הכלב רגיש למוטציה. הדבר ישפיע על טיפול תרופתי ומניעתי שהכלב יקבל במהלך חייו.

